טיפול טבעי באוסטאופורוזיס מתמקד במניעה, בשימור צפיפות העצם ובהפחתת הסיכון לשברים. אוסטאופורוזיס, הידועה גם כ"בריחת סידן", הינה מחלה שכיחה המאופיינת בירידה בחוזק העצם, ועקב כך עליה בסיכון לפתח שברים. העצמות בגוף האדם מכילות מינרלים כדוגמת תרכובות של סידן וזרחן, ההופכות אותן לקשות וצפופות.
אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) – מהי המחלה וכיצד מתפתחת ירידה בצפיפות העצם
התפתחות האוסטאופורוזיס תלויה במספר מדדים:
Peak bone mass
כמויות נאותות של הורמונים מסוימים כמו: הורמון PTH, GH, קלציטונין, אסטרוגן ופרוגסטרון.
כמות נאותה של ויטמין D המסייע בספיגת הסידן מהמזון והטמעתו בעצם.
לאחר השגת ה- Peak Bone Mass בשנות ה-20-30 של האישה, חל איבוד הדרגתי של עצם. הקצב של איבוד עצם תלוי אף הוא בגורמים גנטיים וסביבתיים (מחלות, פעילות גופנית, משקל גוף, עישון, שתיית אלכוהול וכו').
גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס (בריחת סידן) אצל נשים:
- נטיה גנטית – בני משפחה הסובלים מאוסטאופורוזיס.
- כמויות בלתי מספיקות של סידן במזון הנצרך, אורח-חיים הכרוך בפעילות גופנית מועטה.
- שייכות לגזע לבן.
- מבנה גוף רזה.
- היעדר הריונות.
- שימוש בתרופות מסויימות כמו: קורטיקוסטרואידים וכמויות מופרזות של הורמון בלוטת המגן.
- חדלון וסת בגיל מוקדם (מנופאוזה מוקדמת).
- עישון סגריות.
- צריכת אלכוהול מופרזת.
קליניקה:
מבחינה קלינית אוסטאופורוזיס הנה מחלת שלד שגורמת לעלייה בהופעת שברים בעצמות.
- שברים ועיוותים של חוליות עמוד השדרה הינם מימצאים שכיחים הנובעים מאוסטאופורוזיס (שכיחותם: אצל 15%-75% מכלל הנשים המבוגרות).
- שברים של ראש הפמור נמצאים במקום השני מבחינת שכיחותם בקרב נשים אלו.
- שברים של הרדיוס הדיסטלי נמצאים במקום השלישי מבחינת שכיחותם בקרב הנשים.
- גם שברים במקומות אחרים בגוף כתוצאה מלחצים או נפילה בגיל המבוגר, עלולים לנבוע מאוסטיאופורוזיס.
- עד להופעת השברים, רוב הנשים הסובלות מדילול עצם (=אוסטאופניה) הינן אסימפטומטיות. התלונות השכיחות ביותר הכרוכות באוסטאופורוזיס הנן כאבי גב, היכולים לנבוע משבר של חוליה או מכאבי שרירים המופיעים בעקבות שינויים במבנה עמוד השדרה.
- לעומת השברים האקוטיים בעצמות אחרות, רוב השברים בעמוד השדרה מתרחשים בהדרגה. חולות הסובלות משברים אלה, פונות לטיפול עם Kyphosis, כאבי גב כרוניים, או אפילו בעקבות צילום רנטגן החושף ממצא מקרי של שברים בחוליות.
אבחנה:
ניתן לאבחן אוסטיאופורוזיס במספר שיטות לא פולשניות. ברוב השיטות משתמשים בקרן של אנרגית איזוטופים (רנטגן, אולטרסאונד), הנשלחת דרך אזור המכיל עצם (שורש היד, עמוד השדרה וכו'), מודדים את כמות האנרגיה הנספגת בדרכה של הקרן, ואותה מבטאים בהתייחסות לרקמות אחרות כצפיפות עצם. השיטה המדוייקת ביותר היא שיטת ה DXA, המבוססת על צילום רנטגן.
הבדיקה נותנת מדד כמותי למידת צפיפות העצם.
לרוב נבדקים שני אזורים בגוף האישה:
עמוד השדרה בחוליות 4L- 1L וצוואר הירך.
הופעת אוסטאופורוזיס תלויה, איפוא, בכמות העצם המירבית לעומת קצב איבוד העצם. איפיון נוסף וחשוב של המחלה הוא חוסר היכולת הנוכחי שלנו ל"תקן" את מחלת אוסטאופורוזיס בשלב מתקדם, אשר פגעה במרקם של העצם. ולכן תשומת הלב העיקרית מופנית למניעת הופעתה של האוסטאופורוזיס
טיפול טבעי באוסטאופורוזיס – עקרונות הגישה הנטורופתית
טיפול ומניעה
טיפול טבעי באוסטאופורוזיס מבוסס בראש ובראשונה על מניעה. בדומה למחלות כרוניות נוספות, גם כאן הדגש המרכזי הוא הפחתת גורמי הסיכון, שמירה על צפיפות עצם תקינה וחיזוק מערכת השלד לאורך זמן.
הגורמים המרכזיים התורמים למניעת אוסטאופורוזיס כוללים:
פעילות גופנית סדירה
איזון הורמונלי תקין
הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מופרזת
הטיפול הנטורופתי באוסטאופורוזיס מתמקד בשמירה על בריאות העצם ובחיזוק מנגנוני הבנייה והשימור של העצם, תוך התייחסות לגורמים תזונתיים, הורמונליים וסביבתיים.
להלן עקרונות מרכזיים בגישה הטבעית:
תזונה מותאמת אישית
תזונה מהווה בסיס משמעותי לשמירה על צפיפות עצם תקינה. מומלצת תזונה עשירה במזונות עתירי סידן כגון ירקות ירוקים כהים, שקדים, טחינה ומוצרי סויה, לצד מקורות לוויטמין D כמו דגים שומניים וביצים.
בנוסף, מגנזיום הוא מינרל חיוני המסייע בספיגת הסידן ובהטמעתו בעצם. ניתן למצוא אותו באגוזים, זרעים, קטניות ודגנים מלאים.
התאמה אישית של התפריט מאפשרת התייחסות לשלב החיים (למשל גיל המעבר), מצבים רפואיים נלווים ורמת הסיכון לדילול עצם.
תוספי תזונה
במצבים של חסרים תזונתיים או ירידה בצפיפות עצם, ניתן לשלב תוספים כגון:
סידן
ויטמין D
ויטמין K2. ויטמין K2 ממלא תפקיד חשוב בהכוונת הסידן אל העצם ובמניעת שקיעתו ברקמות רכות. מטא-אנליזות מצביעות על כך שויטמין K2 עשוי לתרום לשימור צפיפות עצם ולהפחתת סיכון לשברים, במיוחד בנשים לאחר גיל המעבר.
מגנזיום
שילוב נכון של רכיבים אלה עשוי לתמוך בבניית העצם, להפחית אובדן עצם ולסייע במניעת שברים – בהתאם להערכה מקצועית והתאמה אישית.
צמחי מרפא ואיזון הורמונלי
במיוחד בקרב נשים בגיל המעבר, ירידה ברמות אסטרוגן משפיעה על קצב איבוד העצם. צמחי מרפא כגון תלתן אדום (Trifolium) וקוהוש שחור (Black Cohosh) עשויים לתמוך באיזון הורמונלי ובכך לסייע בשמירה על בריאות העצם.
ההתאמה נעשית באופן אישי ובהתחשב ברקע הבריאותי של המטופלת.
פעילות גופנית
פעילות גופנית קבועה מהווה מרכיב מרכזי בטיפול טבעי באוסטאופורוזיס. תרגילי התנגדות ונשיאת משקל – כגון הליכה, פילאטיס, יוגה ואימוני כוח מתונים – תורמים לחיזוק העצמות ולשיפור צפיפות העצם.
בנוסף, פעילות גופנית משפרת שיווי משקל ויציבה ומפחיתה את הסיכון לנפילות ולשברים בגיל המבוגר.
תמיכה רגשית ואיזון כולל
מתח כרוני משפיע על מערכות הורמונליות ועל בריאות כללית. ניהול מתח ושמירה על איזון רגשי מהווים חלק בלתי נפרד מהגישה הנטורופתית.
טיפולים משלימים כגון רפלקסולוגיה, יוגה ופרחי באך יכולים לתרום לרוגע נפשי ולתמוך בבריאות הכללית לרבות בריאות מערכת השלד.
שאלות נפוצות על טיפול טבעי באוסטאופורוזיס
מה ההבדל בין אוסטאופניה לאוסטאופורוזיס?
אוסטאופניה היא שלב מוקדם של ירידה בצפיפות עצם, ואילו אוסטאופורוזיס הוא מצב מתקדם יותר שבו הסיכון לשברים גבוה יותר. אבחון נעשה באמצעות בדיקת DXA.
האם טיפול טבעי באוסטאופורוזיס מחליף טיפול תרופתי?
טיפול טבעי אינו מחליף טיפול תרופתי כאשר יש בכך צורך רפואי, אך יכול להשתלב כתמיכה משלימה לשימור צפיפות העצם והפחתת גורמי סיכון.
איזה סוג פעילות גופנית מומלץ לאוסטאופורוזיס?
תרגילי התנגדות ונשיאת משקל כגון הליכה, פילאטיס, אימוני כוח מתונים ויוגה מותאמת נחשבים יעילים לחיזוק העצמות ולשיפור שיווי המשקל.
האם גיל המעבר משפיע על בריאות העצם?
כן. ירידה ברמות אסטרוגן בגיל המעבר מאיצה איבוד עצם ולכן זהו שלב קריטי למניעה ולשמירה על צפיפות עצם תקינה.
לסיכום
טיפול טבעי באוסטאופורוזיס בגישה נטורופתית שואף לשמר ולחזק את העצמות באמצעות שילוב של תזונה מותאמת אישית, תוספי תזונה, צמחי מרפא ופעילות גופנית. הדגש המרכזי הוא מניעה, שימור צפיפות עצם והפחתת הסיכון לשברים מתוך ראייה מערכתית ארוכת טווח ושיפור איכות החיים.
